בצעירותו, התפרנס "היהודי הקדוש" מפשיסחה כ"מלמד" של הילדים הצעירים בביתו של תלמיד חכם נודע, רבי לֵייבּ פרֶנקֶל-תּאוֹמים.
אח היה לו לר' לייב, תלמיד חכם נודע אף הוא, שהיה מתנגד לחסידות. פעם אחת, בא אח זה לבקר את ר' לייב, וראה בביתו את האברך החסיד.
הכיר האורח את "היהודי הקדוש" שהוא תלמיד חכם וגאון, פנה אליו ושאל: "מדוע אתה מסתופף בצלו של החוזה מלובלין, רבם של החסידים? הרי אתה תלמיד חכם גדול יותר מרבי זה, ומה תוכל אתה ללמוד ממנו?"
השיב "היהודי": "דבר אחד למדתי מרבי, שכאשר אני מניח את עצמי לישון, הנני נרדם בן רגע וישן מיד."
להירדם מיד
