המגיד מקוז'ניץ היה אדם חלש וחולני. בכל בוקר לפני התפילה נהג לומר את הנוסח: "מי אנכי שאזכה להתפלל לפני הקדוש ברוך הוא…" כשאמר זאת, רוחו הייתה קצרה מחולשה, ובקושי הוציא את המילים מפיו.
אחר כך חזר על המלים, וקולו גבה מעט. כשאמר זאת בפעם השלישית היה קולו רם כל כך, עד שחרדו כל השומעים מעוצמת קולו.
כך, בשעת תפילתו, היה המגיד מקוז'ניץ מתגבר בכוח ובדבקות למעלה מכוחותיו.
עוד נהג לומר: "הקדוש ברוך הוא יודע שאין לי שום הנאה מעניינים גשמיים ורק מתפילה טובה אני נהנה. כיוון שהקדוש ברוך גומל לחוטאים שכר טוב בעולם הזה כדי להענישם אחר כך, אני חושש שמא ההנאה שאני חש היא הדרך לשלם לי את שכרי על מעט מעשיי הטובים. ואם כך, מה יהיה עונשי בעולם הבא?"
כוח התפילה
