פעם אחת נאנח הרבי מקוֹצְק ואמר: "ואני לא כך חשבתי. סבור הייתי שאמצא רק שלוש מאות חסידים, ובלבד שיהיו מואסים בכל הבלי העולם הזה, ויחבשו לראשם עלי כרוב, ויחגרו חגורות קש, וינעלו סנדלי עץ, ויעלו על הגגות ויקראו באוזני כל העולם: 'לַה' הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ' (תהלים כד, א)".
