הבטן האומללה

אמר רבי יעקב יוסף מאוסטרהא:
כידוע, כאשר מטילים מס על הקהילה, העשירים מצליחים להיפטר מן המס ולהטילו דווקא על העניים. וכשהשוטר בא לקחת את הכסף והעני אין לו מה לתת, הוא נותן ביד השוטר את המטבע ששמר לסעודתו באותו היום, כדי שייתן לו השוטר עוד זמן, והחוב נשאר חוב. הלוא מוטב היה שהעשירים ישלמו את המס, ולא יעמיסו אותו על העניים.
כך הדבר כשאדם צם ומתענה כדי לכפר על חטאיו. הלוא מי שחטא הם העיניים, הפה והאוזניים – הם העשירים והם החוטאים. אבל הבטן – אין לה אלא מזון לסעודה אחת והיא נקייה מחטא. למרות זאת, כשאדם מתחרט על חטאיו ומבקש כפרה הוא מטיל את העונש על הבטן הענייה, והחטא נשאר חטא.
הלוא מוטב היה שיסגף את האברים שחטא בהם, ויחסום את פיו, עיניו ואוזניו.