גם מרחוק

פעם אחת באה אל המגיד מקוז'ניץ אישה עגונה שלא נודע היכן בעלה, וסיפרה לו את צרתה.
שאל אותה המגיד: "אם תראי את פני בעלך, התוכלי להכירו בבירור?"
– "כן," אמרה.
הובא לפני האישה ספל ובו מים, והמגיד ביקש ממנה שתביט אל תוך המים.
"מה את רואה?" שאל.
אמרה האישה: "אני רואה עיר גדולה מלאה שווקים, ובה אנשים, נשים וטף, וגם בעלי מלאכות העוסקים במלאכתם."
– "הביטי היטב," אמר המגיד, "ונסי להכיר מי בעלך. אם תראי אותו עוסק במלאכתו הושיטי את ידך אל תוך המים וחטפי ממנו איזה דבר."
והנה ראתה האישה את בעלה שהוא יושב ותופר איזה מלבוש. מיד שלחה את ידה אל המים וחטפה מידו כלי של ברזל וגם שרוול של בגד שהיה עסוק בתפירתו.
אחר כך אמר לה המגיד שתלך אל עיר אחת, ואף הסביר לה כיצד להגיע אל העיר.
"בבואך אל העיר," אמר, "לכי אל הרב ואמרי לו כי בעלך גר בעיר זו עם אישה אחרת. בקשי ממנו שיכריח אותו לתת לך גט. ואם יבקש ממך עדים – הנה יש בידייך עדים ברורים לדבר זה."
העיר הייתה רחוקה שלוש מאות פרסאות מקוז'ניץ, אך בדרך פלא עברה האישה את המרחק בשעה קלה, ומיד באה אל ביתו של רב העיר. לאחר שסיפרה לו את כל העניין ומה שאירע לה בביתו של המגיד מקוז'ניץ, שלח הרב לקרוא לבעלה.
כשראה הבעל את אשתו סירב תחילה להודות כי הוא מכיר אותה.
אז אמר לו הרב: "זוכר אתה מה אירע לך ביום פלוני, בשעה שהיית יושב ותופר את השרוול?"
הודה האיש כי דבר פלא קרה לו באותה השעה.
"ואם אראה לך החפצים שנלקחו ממך, התוכל להכירם בבירור?"
– "כן," אמר האיש.
כשהראה לו הרב את החפצים נבהל האיש ועמד משתומם.
אמר לו הרב: "כעת הודה כי אתה בעלה של אישה זו, ותן לה גט."
אז נתן האיש את הגט ושחרר את אשתו מעגינותה.
חזרה האישה אל ביתה, אך הפעם לא קפצה לה הדרך כשם שאירע לה קודם לכן.