"וּנְתַנֶּה תֹּקֶף קְדֻשַּׁת הַיּוֹם, כִּי הוּא נוֹרָא וְאָיוֹם, וּבוֹ תִנָּשֵׂא מַלְכוּתֶךָ, וְיִכּוֹן בְּחֶסֶד כִּסְאֶךָ, וְתֵשֵׁב עָלָיו בֶּאֱמֶת."
מילים אלו נאמרות בבית הכנסת בימים הנוראים, בראש השנה וביום הכיפורים, מתוך חרדה ואימת תוקף הדין.
ואולם, לא כך קרא רבי לוי יצחק מברדיטשוב את המלים, אלא הכריז ואמר:
ריבונו של עולם. הנה אנחנו אומרים "וְתֵשֵׁב עָלָיו בֶּאֱמֶת", ו"אמת" היא דבר שמתקיים. ואם כך, אם "יִכּוֹן בְּחֶסֶד כִּסְאֶךָ" ותנהג בנו במידת החסד – הרי שיהיה זה דבר שמתקיים, ואתה אכן "תֵשֵׁב עָלָיו בֶּאֱמֶת". ואולם אם חס ושלום תגזור עלינו גזֵרות רעות – יבואו הצדיקים ויבטלו את גזרותיך ודבריך לא יתקיימו ולא יעמדו, ולא תשב על כיסאך ב"אֱמֶת".