אינדיק

בן המלך השתגע ודימה לחשוב שהוא "אִינְדיק" – תרנגול הודו. ישב בן המלך עירום מתחת לשולחן ואסף בפיו חתיכות לחם ועצמות, כמו אינדיק. הרופאים התייאשו מניסיונותיהם לרפאו, והמלך היה שרוי בצער גדול. לבסוף בא חכם אחד ואמר: "אני מקבל על עצמי לרפאו."
פשט החכם את בגדיו ונכנס גם הוא מתחת לשולחן, התיישב ליד בן המלך, ואסף גם הוא בפיו חתיכות לחם ועצמות. שאל אותו בן המלך: "מי אתה, ומה אתה עושה פה?" ענה לו: "ומה אתה עושה פה?"
"אני אינדיק," אמר בן המלך. "גם אני אינדיק," אמר החכם.
כך ישבו שניהם יחד זמן מה עד שהתרגלו זה לזה. אז רמז החכם, והשליכו אליהם כותנות. אמר החכם לבן המלך: "אתה חושב שאינדיק אינו יכול ללבוש כותונת? אפשר ללבוש כותונת ואף על פי כן להיות אינדיק!" לבשו שניהם את הכותנות.
אחרי זמן מה רמז החכם רמז נוסף, והשליכו אליהם מכנסיים. ושוב אמר החכם: "אתה חושב שעם מכנסיים לא יכולים להיות אינדיק?" ולבשו את המכנסיים. וכך עשה החכם עם כל שאר הבגדים.
אחר כך רמז החכם, והשליכו אליהם מן השולחן מאכלי אדם. אמר החכם לבן המלך: "אתה חושב שאם אדם אוכל מאכלים טובים, אין הוא יכול להיות אינדיק? יכול אדם לאכול ובכל זאת להיות אינדיק!" ואכלו.
אחר כך אמר החכם לבן המלך: "אתה חושב שאינדיק חייב להיות מתחת לשולחן? – יכול הוא לשבת ליד השולחן ועדיין יהיה אינדיק." וכך עשה החכם עד שריפא את בן המלך לגמרי.

צבי יחזקאלי מספר ...