רוצים לקרוא סיפורי אושפיזין נוספים?
אשת תקשורת וראשת זושא-מגלים את הסיפור החסידי
הייתי מאוד רוצה לארח בסוכתי את רבי ישראל מרוז'ין. רוצה, אבל גם נלחצת…
מן הסתם הייתי מתחילה לנקות ולארגן את הגינה שבועיים קודם, גם את השביל של הקיבוץ הייתי מטאטאת, ולא הייתי מזניחה אפילו את הפינה ההיא בדרך לבית שהיא מלאה בקוצים, ניירות של ארטיקים דהויים ושאריות ספה ישנה…אולי בטעות ר' ישראל יעבור עם חסידיו על השביל ויראה בזווית העין את העזובה..
תוך כדי ההכנות הייתי חושבת גם על סבא שלי ז"ל, הרב אברהם חזן, שגם לכבוד הביקורים שלו הייתי מתכוננת שבועיים מראש. כי גם סבא, כמו ר' 'ישראל מרוז'ין, ה"רוז'ינר" שידר מלכות.. המלכות הזו לא הייתה גאווה חלילה או התנשאות, אלא פשוט אצילות שנובעת מעצם העובדה שאדם הוא בן תורה, בן של מלך. ואת זה תוך כדי קרבה גדולה למה שנקרא "עמך", תוך ראיית המצוקות והקשיים של האחר. בגובה העיניים ממש.
כשהוא היה מגיע הייתי מציפה אותו בשאלות: איך לדעתו מצליחים למצוא את האיזון בחיים שאליו הוא כיוון את תלמידיו, איך להעביר את המסורת שלו של רבותיו ושל תלמידיו, הייתי מראה לו את האתר שבנינו, את "זושא", ושואלת אם הוא חושב שעשינו עבודה טובה, ואם הסריקה של החומרים בסדר, ומה דעתו על זושא בפייסבוק, והוא בטח היה מקשיב לכל השאלות מחייך בזווית העין, מדליק את המקטרת שלו ואמר לי "שרה ביתי, סוכות היום, והסוכה שלך יפה ומריחה, מעלינו השמיים ומתחתינו אדמת ארץ הקודש, נשתוק מעט ביחד"
ר' ישראל מרוז'ין
רבי ישראל פרידמן מרוז'ין (1796 -1850) המכונה "הרוז'ינר" או "סבא ישראל", הוא מייסד חסידות רוז'ין. נודע בגינוני מלכות ובפאר רב – בית גדול והדור, משרתים, להקת מנגנים, מרכבה עם סוסים – אך מיעט באכילה. הנימוק שנתן להתנהגות זו היה "הטעיית הסטרא אחרא". בנוסף, העושר המופגן והאצילות המהודרת שבה נהג היו חלק מניסיונו לזקוף את קומתם של היהודים בגלות וליצור מודל של אדם החי מתוך ביטחון ואיזון רגשי.
באביב של שנת תקצ"ח, בעקבות הלשנה, נאסר על ידי שלטון הצאר, באשמה שציווה להרוג שני מוסרים (מלשינים). לאחר כמעט שנתיים במאסר הצליח לברוח, ובתום נדודים רבים וקשים התיישב בעיירה סדיגורא, חלק מהאימפריה האוסטרו-הונגרית באותה תקופה. שם הצליח אט אט לשקם את חצרו.
בניו של רבי ישראל נהגו כולם אחריו באדמו"רות. שושלת רוז'ין-סדיגורא הייתה לאחר מותו לשש חצרות שהוקמו על ידי צאצאיו: בויאן, בוהוש, צ'רטקוב, הוסיאטין, שטפנשט וואסלוי.
סיפורים
כיצד יכול סיפור לסייע ללידה? על פי ר' ישראל מרוז'ין, בסיפור טמון כוח מיסטי חזק שיכול לשנות אפילו את המציאות
מדוע התייחס הרבי הקשיש והמכובד – ר' אברהם יהושע השל מאפטא – בהערצה כה גדולה אל ידידו הצעיר, הרבי מרוז'ין? מדוע התכופף להרים את חגורתו של האיש הצעיר, שלא נודע כתלמיד חכם?
על יהודי לזכור את הכוח שנמצא בידו ולהשתמש בו בעת הצורך, בלי להתבייש. כך מסביר הרבי מרוז'ין לאחר שהתבקש "לצוות" משהו על אלוהים בעצמו.
אל ר' ישראל מרוז'ין מגיע אחד החסידים כדי לשאול בעצתו. הוא רואה מולו אדם נטול זקן, ולא מעלה על דעתו שמדובר ברב עצמו. סיפור על דעה קדומה.