שני חסידים שהו זמן רב בחצרו של רבי יהושע השל מאַפּטָא, ושם עבדו את השם בכל כוחם, כדרכם של החסידים מן הדורות הראשונים.
הרגישו השניים כי בשל עבודתם ראויים הם לזכות ולבוא אל מדרגה רוחנית גבוהה, ולא הבינו מדוע לא זכו לראות שום חידוש ושינוי בעצמם. חששו השניים שמא עבודת השם שלהם אינה נעשית בשלמות, ולפיכך באו אל רבם ושאלו:
"מדוע זכו תלמידיהם של הצדיקים הראשונים למדרגות רוחניות גבוהות, ואילו אנו איננו רואים שום שינוי לטובה?"
אמר להם הרבי: "אספר לכם, כי לפני שבאו הבעל שם טוב ותלמידיו אל העולם, היו אנשי הדור ההוא אנשים שאינם טובים. אז גזרו בשמים, כי לא יינתן לשום תפילה לעלות ולהתקבל לפני השם. כך נמשך הדבר כעשרים שנה. ואולם הקדוש ברוך הוא וברוך שמו, צמא היה ונכסף מאוד לתפילותיהם של ישראל. לפיכך ציווה שישלחו אל העולם נשמה חדשה שתאיר בו. כך בחרו בנשמתו של הבעש"ט, אך הבעש"ט אמר: 'מה אוכל לתקן בעולם כשאני יחידי? שִלחו עמי גם נפשות נוספות שיסייעו לי.'
והסכימו לכך בשמים.
אז אמר הבעש"ט: 'הניחו לי ואבחר בעצמי את נפשות שותפיי.' אז שוטטו לפניו נשמות רבות, ומתוכן בחר לו כרצונו את כל נשמות החבורה הקדושה שלו.
אז האירה הארץ מכבוד השם, עד כי בימי נכדו של הבעש"ט, ר' ברוך ממז'יבוז', כבר החלו לדבר על הגאולה השלמה, שנראה כי תגיע בקרוב ובמהרה. כשראה זאת השטן, קטרג לפני הקדוש ברוך הוא ואמר: 'חטיבה של צדיקים יש בעולם שהתגלות אלוהית מצויה ומפורסמת ביניהם. במצב שכזה, איך תיתכן בחירה חופשית בעולם? יסלקו נא את הצדיקים האלה, וישימו במקומם צדיקים אחרים שאינם רואים ושומעים דבר, ורוח הקודש אינה שורה עליהם. כך תיתכן בחירה חופשית, ונראה אז איך ייראה העולם!'
ואכן, באותה השנה נפטרו צדיקים רבים בעוונותינו הרבים.
ועכשיו מה נוכל לעשות – עלינו להיזהר שלא יראו ולא ישמעו מאִתנו דבר בענייני התגלות ורוח הקודש. ולכן, לכו ועִבְדו את השם בכל לבבכם ובכל נפשם, והשם הטוב יהיה בעזרכם, עד שתזכו למעלות גבוהות כאוות נפשכם הטובה."
איך עולים?
