ביום שמחת תורה רקדו החסידים בשמחה גדולה עם ספרי התורה בחצר שלפני בית המדרש של רבי נפתלי מרוּפְּשיץ, והוא עמד ליד החלון והתבונן בהם.
לפתע הרים את ידו לסימן שיפסיקו. על פניו של הרבי ניכר כי נבהל מדבר מה, והוא שרוי במבוכה ובתהייה.
כך עמד הרבי רגעים אחדים ואז אמר: "כאשר נופל אחד המצביאים במלחמה, האם החיילים צריכים לנוס כפחדנים? – לא! המלחמה תמשיך ותתנהל הלאה! שמחו ורקדו!"
חזרו החסידים לרקד בשמחה.
אחר כך נודע כי באותה השעה נפטר אחד מחשובי החסידים, רבי אברהם מאוּלינַב.
המלחמה על השמחה
נושאים:
