פניו אל הכותל

לפני פטירתו מן העולם שכב ר' משה לֵייבּ מסַסוֹב במיטתו כשפניו מוסבות אל הקיר. כאשר הרגיש שקרבה שעתו למות הפך את פניו כלפי החדר, אל האנשים העומדים סביב מיטתו. אחר זמן מה קרא ואמר בקול גדול: "משה לייבּ, גם אתה מפחד שיאמרו עליך שפניך היו אל הכותל בשעת מיתתך!"
בכך כיוון ר' משה לייב לדברי הגמרא, כי מי שנפטר כשפניו אל הכותל – סימן רע הוא לו (בבלי, מסכת כתובות דף קג עמוד ב). מיד חזר והפך את פניו אל הקיר בשארית כוחותיו, ויצאה נשמתו בטהרה.