תקיעת שופר בשמחה

נתן (מנמירוב) מנמירוב, חיי מוהר"ן, למברג, אברהם יהושע העשיל דראקר, תרל"ד, עמ' טו עמוד או

סִפֵּר בִּימֵי אֱלוּל שֶׁחָלַם לוֹ שֶׁהָיָה רוֹצֶה לִכְנס בְּבַיִת לִשְׁמעַ קוֹל שׁוֹפָר וְעָבַר לִפְנֵי בַּיִת אֶחָד וְשָׁמַע שֶׁשָּׁם מְזַמְּרִין וּמַכִּין כַּף אֶל כַּף וּמְרַקְּדִין מְאד וּשְׂמֵחִין בִּקְפִיצוֹת וְרִקּוּדִין גְּדוֹלִים כְּדֶרֶךְ הַשְּׂמֵחִים וְהַשּׂוֹחֲקִים מְאד. עָנִיתִי וְאָמַרְתִּי הֲלא לְכָאן בְּוַדַּאי טוֹב לִכְנס לִשְׁמעַ קוֹל שׁוֹפָר (וְהַשְּׁאָר אֵינִי זוֹכֵר)
וענה אחד שגם מרומז בספרו שמצוות שופר הוא בחינת המחאת כף וריקודין כמובא בהתורה "ואלה המשפטים" בלק"א סימן יוד המדבר מהמחאת כף וריקודין (…) ונענע לו רבינו ז"ל ראשו.

צבי מרק, כל סיפורי ר' נחמן מברסלב, ירושלים ותל אביב תשע"ד, עמ' 177.

מנמירוב נתן (מנמירוב), חיי מוהר"ן

אישים

מושגים

שמחה

מקומות

ברסלב

תגיות

תקיעת שופר בשמחה

נושאים:

פעם אחת בימי אלול סיפר רבי נחמן מברסלב חלום. בחלומו, השתוקק מאוד להיכנס אל איזה בית, כדי לשמוע שם קול שופר. והנה, עבר ר' נחמן ליד בית אחד, ושמע קול שמחה ושחוק רב. קולות של זמר ומחיאת כף וקפיצות של שמחה וריקודים נשמעו מתוך הבית. "לעצמי אמרתי," סיפר ר' נחמן, "לכאן בוודאי כדאי להיכנס לשמוע קול שופר."
והנה, פנה אדם אל ר' נחמן, והזכיר כי גם בספר שכתב ר' נחמן מופיע כי שופר הוא בבחינת מחיאת כפיים וריקודים (ליקוטי מוהר"ן, חלק ראשון, י). על כך נענע ר' נחמן בהסכמה בראשו.

מהי האווירה הראויה לרגעי התקיעה בשופר בימים הנוראים?

בתורת החסידות מבואר כי גם בימים הנוראים יש מקום לשמחה ואפילו למחיאות כפיים וריקודים. ימי הדין מתוארים כימי קִרבה אל הבורא, וקרבה זו מתוארת על ידי החסידים כזמן שבו לא רק שיש מקום לשמחה, אלא שהשמחה היא שעשויה להשפיע על שינוי לטובה של גזר הדין. בהמשך לכך, אפילו תקיעת השופר, הקשורה בדרך כלל לרגשות של אימה ויראה, מופיעה בחלומו של ר' נחמן כקשורה לשמחה, למחיאות כפיים ולריקודים.
רעיון זה, שבו עסק ר' נחמן מברסלב באחת מן הדרשות שנשא, מופיע כאן בצורת חלום שחלם. בחלום עצמו מזכיר אדם אנונימי – ככל הנראה תלמידו הידוע, רבי נתן – כי ר' נחמן כבר כתב על כך. ר' נחמן מאשר בהסכמה, ואולי גם כמי ששמח שהצעתו מתקבלת ומתממשת.