תהום אל תהום

בשבת אחת שהה חסיד צעיר ושמו מאיר אצל רבי ירחמיאל ישראל יצחק מאלכסנדר.
באותו הלילה לא יכול היה מאיר לישון. כשהאיר השחר הלך לטבול במקווה ואחר כך בא אל ביתו של הרבי. מבעד לחור המנעול ראה את הרבי יושב על יד השולחן ושמע כי הוא קורא תהלים.
פתאום הרגיש הרבי בעמידתו של מאיר מאחורי הדלת וקרא לו להיכנס. כשנכנס, אמר לו הרבי:
"אספר לך מה אירע לי בעצמי.
שבת אחת שהיתי אצל רבי, ר' דוב בֶּריש מבּיאלה. כל אותו הלילה לא יכולתי לישון, וכשהאיר הבוקר באתי אל חדרו של רבי, הוא קרא לי ומצאתי שהוא קורא בתהלים את הפסוק 'תְּהוֹם אֶל תְּהוֹם קוֹרֵא לְקוֹל צִנּוֹרֶיךָ כָּל־מִשְׁבָּרֶיךָ וְגַלֶּיךָ עָלַי עָבָרוּ.' (תהלים מב, ח).
אז הסביר לי רבי את הפסוק ואמר – 'תְּהוֹם אֶל תְּהוֹם קוֹרֵא' – אני הוא, הקורא לך ואומר – גם אני 'תְּהוֹם'. גם אני עברתי בעצמי את צרותיך ומשבריך – 'כָּל־מִשְׁבָּרֶיךָ וְגַלֶּיךָ – עָלַי עָבָרוּ.'
אחר כך אמר לי ר' דוב בֶּריש – 'עלינו לזכור כי לבסוף יהפוך הלילה ליום, ומכל החושך והצרות יצמח אור ותעלה שירה. הנה כך כתוב בפסוק הבא שבפרק – 'יוֹמָם יְצַוֶּה ה' חַסְדּוֹ וּבַלַּיְלָה שִׁירוֹ עִמִּי' (פסוק ט)".
לאחר שסיים ר' ירחמיאל ישראל יצחק את סיפורו אמר למאיר: "ועכשיו הבט – גם אני עומד באותו הפסוק שבתהלים. 'תְּהוֹם אֶל תְּהוֹם קוֹרֵא לְקוֹל צִנּוֹרֶיךָ, כָּל־מִשְׁבָּרֶיךָ וְגַלֶּיךָ – עָלַי עָבָרוּ.'