רבי יצחק מאיר מגוּר אמר בדרך הלצה: "מדוע מצליחים הרשעים שבישראל במעשיהם כנגד היהודים שומרי המצוות, ואילו ה'יראים' ושומרי המצוות אינם מצליחים לעמוד כנגדם?
אמשול לכם משל:
איש אחד זייף את חתימתו של השר רוטשילד על שטר חוב של אלף כסף, ושלח את השטר לאדם שמינה לשם כך כדי שיבוא אל רוטשילד ויפדה את השטר. כשראה את השטר, הבין רוטשילד מיד כי הוא מזויף, אך חשב בלבו: 'אם אסרב לפדות את השטר, מיד תתפשט השמועה בכל רחבי תבל שהשר רוטשילד פשט את הרגל, והנזק יהיה גדול יותר.' מה עשה? פדה את השטר תחילה, ואחר כך תבע את המזייף למשפט, כדי שיקבל את העונש הראוי לו.
והנמשל: כבר נאמר כי 'חותמו של הקדוש ברוך הוא – אמת' (תלמוד בבלי, שבת, דף נה עמוד א). והרשעים אף הם עושים את מעשיהם מתוך מידת האמת, במסירות ובאמונה שלמה. בכך מזייפים הם את חותמו של השם יתברך לצורכיהם.
כשרואה הקדוש ברוך הוא כך, הוא אומר: 'אם לא אשלם להם ולא יצליחו לבצע את מזימותיהם, תתפשט השמועה שחותמו של הקדוש ברוך הוא אינו אמת, חלילה, שהרי הם עושים באמת ואינם מצליחים.' לכן מניח להם הקדוש ברוך הוא לעשות כרצונם, ואחר כך מעניש אותם על כל פשעיהם.
אבל שומרי המצוות ויראי השמים, עליהם נאמר: 'נרפים אתם נרפים' (שמות ה, יז). כשמזדמן לפניהם דבר מצווה, הם עוסקים בו בעצלתיים וברפיון ידיים, לא באמת ולא במסירות של אמונה, ולכן אינם מצליחים."