רפואת הנשמה

מעשה ברופא יהודי גדול שבא לפניו חולה, והרופא נואש מלרפא אותו. אותו חולה לא יכול היה לדבר. כשהגיע הבעש"ט (הבעל שם טוב) לאותו מקום, לקחו אותו אל החולה. הבעש"ט ביקש שיבשלו לחולה מרק של בשר כדי שיוכל לדבר.
לאחר ששתה החולה מן המרק טיפל בו הבעש"ט עד שהבריא.
הרופא הגדול, שהתייאש קודם מהחולה, בא אל הבעש"ט ושאל אותו איך ריפא את החולה, שהרי הגידים שלו היו פגועים וכשהגידים פגועים, כבר אי אפשר לרפאם.
השיב הבעש"ט לרופא: "אתה הבנת את החולה ומחלתו באופן גשמי ואילו אני באופן רוחני. דע לך שיש לו לאדם רמ"ח (248) איברים ושס"ה (365) גידים, וכנגדם יש בתורה רמ"ח מצוות עשה ושס"ה מצוות לא תעשה. כשהאדם עובר עברה, נפגם הגיד או האיבר שלו שכנגד המצווה, ואם הוא עובר על הרבה מצוות לא תעשה, נפגמים אצלו הרבה גידים, ואין הדם זורם בהם והוא נמצא בסכנה. אני דיברתי עם הנשמה של החולה, והנשמה שלו הסכימה לעשות תשובה, וכך האיברים והגידים של החולה באו על תיקונם ויכולתי לרפא אותו."