באחרית ימיו של רבי חיים מצַאנז היה נוהג להכות את חסידיו. יודעים היו החסידים כי מי שקיבל ממנו מכה – בדרך כלל במקלו או במקטרת שהחזיק תמיד בידו – מחסורו היה מתמלא והיה נושע.
פעם אחת הגיע לצאנז איש אחד, חשוך בנים, כדי שיקבל מכה מן הרבי. מה עשה? עומד היה בדרכו של הרבי ומפריע לו ללכת כדי שיכעס ויכה אותו. פעם אפילו נגע קלות בטליתו של הרבי, וזו נשמטה מעט מעל ראשו. הכול עשה כדי להכעיס את הרבי. אך הרבי לא עשה לו מאומה, אלא רק אמר לו: "מה עשיתי לך שאתה מפריע לי? הרפה ממני."
פעם אחת ישב הרבי ליד השולחן והאיש ישב בסמוך אליו. היה הרב שקוע בהרהוריו ופתאום הרים את ידו להכות את האיש, אולם האיש נבהל, נרתע ונטה הצדה, והרבי לא הצליח להכותו.
אז אמר הרבי: "רציתי להיטיב לך. עכשיו כבר אי אפשר להושיע אותך."
רוצה לקבל מכות
נושאים:
