פירות אמיתיים

נושאים:

פעם בסעודת ט"ו בשבט ביקש רבי מנחם-מנדל מקוצק מתלמידו רבי יצחק-מאיר (בעל "חידושי הרי"ם") לומר דברים מענייני היום. פתח ר' יצחק-מאיר בפלפול בסוגיית ראש-השנה לאילן, שאל ותירץ, הקשה ופירש.
אמר לו ר' מנחם-מנדל: "לו היינו בארץ-ישראל, די היה לנו לצאת לשדות ולהתבונן באילנות כדי להבין מהו ראש-השנה לאילן כפשוטו, ולא בדרך הפלפול. שם, בארץ-ישראל, אין ראש-השנה לאילן אומר 'דרשוני' אלא 'עשוני'."

הרבי מקוצק מלמד את תלמידו – לא מספיק לדרוש דרשות על ט"ו בשבט, אלא ראוי יותר להיות בארץ ישראל ולחיות את ראש השנה לאילנות בעשייה של ממש.

ט"ו בשבט מוזכר במשנה כ"ראש השנה לאילן" (מסכת ראש השנה, פרק א משנה א). עובדה זו קשורה בעניינים הלכתיים הנוגעים לעבודות החקלאיות הנעשות דווקא בארץ ישראל, ולכן הוא נכלל בקבוצת המצוות "התלויות בארץ". בחוץ לארץ, ט"ו בשבט לא צוין בדרך כלל באופן מיוחד, אבל נהגו בכל זאת לאכול בו פירות שמוצאם מארץ ישראל או שסימלו את הארץ, וכן לעסוק בדיני התורה ובדרשות שונות הנוגעות לכך.
בסיפור זה מדגיש הרבי מקוצק את העיוות שבדבר, ומזכיר כי ראוי היה לחיות בארץ ישראל ממש, לקיים את הדברים בפועל ולא רק לדבר על אודותיהם. רעיון זה מזכיר מאוד את הרעיון הציוני, שלפיו יש לחדש את הקיום היהודי בארץ, ובכלל זה את החיים החקלאיים. ואכן, סיפור זה הופיע ופורסם לראשונה בכתביו של הרב וחבר הכנסת לשעבר מנחם הכהן.

שירה של נעמי שמר "שלג על עירי" נקרא גם "פירות חמישה עשר", ובו מתארת המשוררת את המציאות בגלות (שאף לה ילידת ארץ ישראל היה חוויה כזו), שבה נהגו לאכול פירות מארץ ישראל ב"חמישה עשר", הלוא הוא ט"ו בשבט.

אַרְבָּעָה רָאשֵׁי שָׁנִים הֵם. בְּאֶחָד בְּנִיסָן רֹאשׁ הַשָּׁנָה לַמְּלָכִים וְלָרְגָלִים. בְּאֶחָד בֶּאֱלוּל רֹאשׁ הַשָּׁנָה לְמַעְשַׂר בְּהֵמָה. רַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמְרִים, בְּאֶחָד בְּתִשְׁרֵי. בְּאֶחָד בְּתִשְׁרֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה לַשָּׁנִים וְלַשְּׁמִטִּין וְלַיּוֹבְלוֹת, לַנְּטִיעָה וְלַיְרָקוֹת. בְּאֶחָד בִּשְׁבָט, רֹאשׁ הַשָּׁנָה לָאִילָן, כְּדִבְרֵי בֵית שַׁמַּאי. בֵּית הִלֵּל אוֹמְרִים, בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בּוֹ:
משנה ראש השנה פרק א משנה א