פעם ישבו שני חסידים בביתו של רבי חיים מצאַנז ודיברו על רבם. אמר האחד: "הלוא רבנו למד הרבה אצל רבי נפתלי מרוּפְּשִׁיץ, ואם כך, מדוע אין הוא קורא לו 'רבי'?"
אמר חברו: "והנה מצד אחר, קורא רבנו לרבי צבי הירש מזִידִיטשוֹב 'רבי', אף שלא היה אצלו אלא פעמיים."
בינתיים נכנס לחדר ר' חיים מצאנז ושאל אותם: "במה אתם עוסקים?" סיפרו לו החסידים על שאלותיהם.
ענה להם הרבי: "בזידיטשוב הייתי פעמיים וקיבלתי שם מרבי צבי הירש את כל מה שהייתי צריך לקבל. אבל אצל הרבי מרופשיץ לא יכולתי לקבל, כי הוא היה מעיין נובע, מקור חכמה. דרכו עמוקה ורחבה הייתה כים, ולא יכול הייתי לרדת לסוף דעתו."
עמוק מכדי ללמוד ממנו
נושאים: