סיפר המגיד מקוז'ניץ:
בהיותי בן שבע למדתי כבר בישיבתו של רבי יחזקאל מאוסטרובצי. בימים הייתי יושב בישיבה ובלילות המשכתי את הלימוד לבדי בבית המדרש.
בליל חנוכה לא הניח לי אבי ללכת אל בית המדרש, כי חשש שאשחק שם בקלפים, כפי שרבים נוהגים לעשות בחנוכה.
אבל בביתי לא היה נר ולא ספר, ורציתי ללמוד. הבטחתי לאבי שאלך אל בית המדרש לזמן קצר, ולא אשהה בו אלא בזמן דלקתו של נר קטן שערכו שלוש מטבעות. אבל המלאכים נהנו מלימוד התורה והנר הקטן שבבית המדרש המשיך ודלק כל הלילה.
כיוון שראה אבי שעבר הזמן שהבטחתי לו ולא באתי, חשב כי עברתי על מצוותו ונמשכתי לשחק בקלפים. עם שחר שבתי לביתי ושכבתי על מיטתי. בא אבי, והכה אותי מכות נמרצות.
באותם רגעים ידעתי כי אם אומר לאבי כי למדתי כל הלילה, הוא יאמין לי, כי ידע שלא שיקרתי מעולם. אבל חשבתי: מוטב שאסבול פצעים נאמנים ולא אשתמש בכבוד התורה.
סודו של הילד
נושאים:
