ניגון מציל ממוות

מעשה בעשיר אחד, שהיה מרבה לנסוע לראות את פני הבעל שם טוב.
ולאיש העשיר הזה היה בן יחיד, טוב ומוצלח.
ביקש העשיר מהבעש"ט שבנו ישהה אצלו שלוש שנים, שבהן ילמד ממנו וממידותיו. בעבור זה שילם העשיר לבעש"ט כסף רב, ורק התנה את העניין בכך שבכל אותן שנים שבנו ישהה אצלו, ייקח הבעש"ט את הבן עמו לכל נסיעותיו.
בכל אותה תקופה לא נסע הבעש"ט לשום מקום, אך לקראת תום השנה השלישית ציווה הבעש"ט במוצאי שבת קודש להכין את מרכבתו למסע, ולקח עמו את הנער, כפי שהבטיח לאביו.
לפני חצות הלילה הגיעו לפונדק וחנו שם, וביקשו מבעל הפונדק חדר מיוחד בעבור הבעש"ט. מכיוון שהמקום היה מרוחק מאוד ממקום שבתו של הבעש"ט, אותו בעל פונדק לא הכיר אותו ולא שמע עליו, ואף על פי כן נתן לבעש"ט חדר מיוחד, והנער ושאר המלווים הוזמנו להתארח באולם הפונדק.
כשנכנסו לשם, התיישב הנער תחת השולחן בפונדק, והתחיל לשיר לעצמו חרש ניגון יפה.
גוי אחד ששהה באותו פונדק, התבונן בו והיה הילד טוב בעיניו. הלך הגוי לבעל הפונדק וביקש ממנו להזמין את הנער לשיר כדי שהוא עצמו יוכל לרקוד לצלילי שירתו, ואמר שבעבור זה הוא מוכן לקנות יין לכל אורחי הפונדק. פנה בעל הפונדק לנער וביקש ממנו שיואיל לשיר לאותו אורח, וכך הוא יוכל להרוויח ממכירת היין. ענה לו הנער: "אם יסכים הבעש"ט – אשיר."
נענה הבעש"ט לבקשה, והנער נעמד על השולחן בפונדק והחל לשיר.
פנה אליו הגוי ושאל אותו לשמו. השיב לו הנער ששמו מוֹשקֶה.
הגוי התחיל לרקוד, ואגב הריקוד קרא וצעק: "טָה מוֹשקֶה, אָה יָא אִיווָאן!", כלומר:
"אתה מושקה – אני איוואן!" וכפי שהבטיח לבעל הפונדק, הזמין יין לכל אורחי הפונדק. הנער הוסיף לשיר, וכעבור שעה או יותר ביקש הבעש"ט שיכינו את מרכבתם כדי שיוכלו לשוב הביתה, וכך עשו. ואותו נער שב לבית אביו.
חלפו השנים, הנער התחתן ונעשה סוחר גדול. באחת מנסיעותיו תקפו אותו גזלנים. כשביקשו להרוג אותו התחנן מאוד על נפשו, והגזלנים הסכימו לקחת אותו למנהיגם כדי שיכריע מה יהיה דינו.
כשהובא לפניו, זיהה אותו ראש הגזלנים מיד:
"האם שמך הוא מושקה?" שאל.
"כן," השיב.
ראש הגזלנים הוסיף ושאל: "האם אתה מזהה אותי?"
השיב לו מושקה בשלילה.
שאל ראש הגזלנים: "האם שכחת את אותו ערב בפונדק כשאתה שרת ואני רקדתי?"
"עכשיו אני נזכר," ענה מושקה, "אתה רקדת וצעקת: 'אתה מושקה ואני איוואן'…"
השיב לו ראש הגזלנים: "אם הצלחת להינצל ממוות ושכנעת את האנשים שלי שלא להרוג אותך אלא להביא אותך אליי – נראה שאתה בחור מוצלח." וכיוון שהדבר היה טוב בעיניו מאוד, החזיר ראש הגזלנים לעלם את כספו שנשדד, ואף הוסיף עליו עוד כסף רב ומתנות. הוא קרא לאנשיו וציווה עליהם ללוות את מושקה לדרכו, והזהיר אותם שלא יפגעו ולו בשערה אחת משערות ראשו.
אחר כך שב מושקה בשלום אל ביתו.