הלצה חסידית מספרת מה יתרחש כשיבוא לבסוף המשיח.
אירוע גדול ייערך, מן הסתם, ואל הטקס יבואו נכבדים ונציגי כל שכבות העם היהודי. רק החסידים ייעדרו תחילה מן המקום – מן הסתם מאחרים הם. ואכן, זמן מה לאחר תחילת הטקס יבואו החסידים וייכנסו אל האולם.
לא בידיים ריקות יבואו החסידים, אלא מתנה מיוחדת יביאו עמם עבור המשיח – חבית גדולה וישנה של "משקה", יין שרף. על החבית יהיה ניכר כי ישנה מאוד היא, וגם האותיות הכתובות עליה – "לכבוד משיח צדקנו" – כבר דהו מרוב שנים.
אז יניחו החסידים את החבית לפני המשיח, וגם כוס יביאו ויפתחו את הברז שבתחתית החבית. והנה, אפילו טיפה אחת של יי"ש לא תצא מן הברז. יטו החסידים את החבית על צדה, ויטו עוד – עד שלבסוף ייצאו טיפות אחדות של יי"ש מן החבית הגדולה, ויזלגו אל קרקעית הכוס.
יביט המשיח בכוס ויאמר בחיוך: "וכל זה בשבילי?"
יענו לו החסידים ויאמרו: "דע לך, רבנו המשיח, כי החבית הייתה מלאה פעם. אתה הוא שהתעכבת כל כך הרבה שנים, וכי מה יכולנו לעשות. גנבנו מדי פעם מן החבית שלך, וגם זאת – רק במקרי חירום כמובן. וכעת, עליך להודות לנו," הוסיפו החסידים ואמרו, "הרי אם היום לא היית בא – גם את זה לא היית מקבל."