משלוש יוצא אחד

סיפר רבי נחמן מברסלב:
מלך אחד שלח שלושה אנשים אל מלך אחר בשליחות סודית. בדרכם צריכים היו השליחים לעבור במדינות הנמצאות ביריבות ומחלוקת עם המלך.
השליח הראשון נהג בחכמה, הסתיר לגמרי את דבר שליחותו ועבר בשלום את הדרך. השליח השני לא הצליח להסתיר את שליחותו ונלכד, אבל על ידי חכמתו או גבורתו חמק ונמלט.
וכשעבר השליח השלישי את הדרך, לא הצליח להסתיר את סודו, וגם לחמוק לא הצליח. הוא נתפס ועונה בעינויים קשים. ואולם השליח עמד בניסיון הקשה ושמר את סודו. לבסוף, כשראו שוביו שאין הוא מגלה דבר למרות ייסוריו, חשבו כי לשווא חשדו בו, והניחו לו להמשיך בדרכו.
לאחר שנסתיימה שליחותם, היו ששאלו למי מאלה מגיע שכר גדול יותר. היו שאמרו – לראשון, שהרי הוא נהג בחכמה והצליח להסתיר את שליחותו. אחרים אמרו – השני, שהרי הוא, לאחר שנתפס, נמלט בחכמה ובגבורה. אמר המלך: "ואני אומר – השלישי הוא שראוי לקבל שכר גבוה יותר. גם הוא ניסה בכל כוחו להסתיר את שליחותו, אולם לא עלה הדבר בידו. והנה, אף שנתפס ועונה, וגם כבוד רב הוצע לו אם יגלה אפילו סוד אחד – אף אל פי כן עמד בניסיון. בשל כך, הוא בעיניי המשובח מכולם."