לרתום את הסוסים

רבי זאב מז'יטומיר, מחבר הספר "אור המאיר", נמנה עם תלמידיו של המגיד ממזריטש. הוא היה רותם את עגלתו בעצמו, משמן את הצירים בעצמו ונוסע לרבו.
פעם אחת הסבו החסידים לאכול אצל רבם והמגיד אמר: "הבה נמהר לסיים את הסעודה ולברך ברכת המזון, משום שצריכים אנו להסמיך אחד מאתנו לרבי." נתן המגיד לרבי זאב כוס יין שיזמן את המסובים לברכת המזון.
אחרי הברכה שאל אותו המגיד: "מה הרגשת כשנתתי לך את הכוס?" ענה לו ר' זאב: "הרגשתי שתי ידיים מונחות על ראשי." אמר לו המגיד: "היה זה אליהו הנביא, שהסמיך אותך לרבי."
כשנפרד מרבו ופנה לנסוע לביתו, באו רבים ללוותו מכיוון שהוסמך לרבי. אמר להם ר' זאב: "כתוב בתלמוד שכאשר אדם מתמנה לתפקיד ציבורי אסור לו לעשות מלאכה בפני שלושה אנשים, לכן אני מבקש מכם שתיכנסו הביתה לרגע כדי שאוכל לשמן את צירי עגלתי."