רבי יהודה לֵייבּ מגור, בעל ה"שפת אמת", נסע פעם לרופא בברלין לשם טיפול רפואי. כשחזר יצא אליו אחיו, ר' שלוימלה אלתֵּר, בלוויית כמה חסידים כדי לקבל את פניו במעבר הגבול. כשנפגשו ונתנו שלום זה לזה שאל ר' שלוימלה בבדיחות: "אמור נא, האם ראית בברלין 'עֶרליכֶע יוּדין' – יהודים אמיתיים ונאמנים?"
ענה ר' יהודה לייב: "ראיתי יהודי נאמן אחד כשהייתי שם במקווה."
ואז הוסיף ואמר בשם סבם, רבי יצחק מאיר: "במשנה נאמר: 'וֶהֱוֵי דָן אֶת כָל הָאָדָם לְכַף זְכוּת' (מסכת אבות א, ו). למה נאמר 'כל האדם'? מכיוון שאם אנחנו דנים חלק מהאדם, אנחנו מוצאים דברים רבים לגנותו. אבל אם אנחנו רואים את האדם כולו – ודאי נמצא בו זכות ודבר טוב."
המשיך ר' יהודה לייב ואמר: "כך הדבר לגבי היהודים שבעיר ברלין. כאשר רואים כל אדם ואדם בפני עצמו רואים את גנותם, אבל כשרואים את כל יהודי ברלין אפשר לדונם לכף זכות."
לראות את האדם כולו
נושאים:
