להפחיד את המרק

רבי חנוך הֶנִיך מאלכסנדר סיפר פעם:
"משרתת אחת מפולין הלכה לעבוד אצל משפחה מחוץ לפולין. כשרצתה בעלת הבית שהמשרתת תשגיח על המרק ותסלק את שומן הבשר, השתמשה במילה אחרת מזו שהייתה נהוגה בפולין וביקשה ממנה 'אפ צו שרעקן' את המרק כשהוא רותח. אלא שהמילה 'שרעקן' משמעותה בפולין בעיקר 'להפחיד', המשרתת לא הבינה לגמרי למה מתכוונת בעלת הבית אך התביישה לשאול. כאשר רתח המרק לקחה המשרתת את המטאטא, החזיקה אותו כמו רובה והניפה אותו כלפי המרק. כדי להפחיד אותו היטב, היא התקרבה אל המרק עם המטאטא עד שפגעה בו והוא נשפך כולו על התנור."
ולמה סיפר ר' חנוך אלכסנדר את הסיפור? מה רצה לומר בכך? הסביר אחד מן הצדיקים: "המשרתת צריכה הייתה לדעת שגם אם היא לא מבינה את בעלת הבית היא צריכה להבין שלא כדאי לשפוך את המרק. וזהו משל לחסידים שבאים לרבי והוא מדבר אתם דברים לא מובנים, הם צריכים לדעת לפחות שהעיקר הוא לא לקלקל, ועם הזמן יבינו גם מה הרבי אומר."