טעות שהיא תיקון

נושאים:

פעם אחת בחג הפורים נודע לבעל שם טוב כי גזֵרה קשה נגזרה בשמים על עם ישראל. מה עשה? קיבל על עצמו תענית, ועל חסידיו ציווה להיות בשמחה.
אחר כך קרא הבעש"ט את מגילת אסתר כנהוג, ובשעת הקריאה נפלה טעות בקריאתו.
אחר כך אמר הבעש"ט לתלמידיו, כי כך נתבטלה הגזרה הרעה: חלק אחד בוטל בשל התענית, החלק השני – בשל השמחה ששמח הקהל, והחלק השלישי נתבטל בזכות הטעות שטעה.

איך גזרה מתבטלת? הגזרה הרעה שנגזרה בשמים התבטלה, בין השאר, בזכות טעות בקריאת מגילת אסתר.

מתוך שלושת הגורמים לביטול הגזרה, התענית היא הדרך המקובלת והמוכרת יותר. אולם בסיפור זה מופיעים שני תנאים נוספים: השמחה והטעות. כוחה של השמחה הוא נושא שהחסידים הרבו לעסוק בו. גם כאן, השמחה – שהיא כמעט ניגוד לתענית – מסייעת.
גורם מפתיע נוסף הוא הטעות, שגם סייעה בביטול הגזרה. ייתכן שכוחה של הטעות הוא בכך שהיא מאפשרת הפתעה וגמישות. הטעות היא פריצה ושינוי של הסדר הקיים, ואולי לעתים זוהי הדרך הנכונה לשנות דבר רע שהתקבע, הנראה כגזרה שאין לשנותה.
הסיפור כולו משתמש בסמלים הקשורים בחג הפורים: הגזרה מזכירה את סיפור המגילה; התענית – תענית אסתר; השמחה – שמחת הפורים, והטעות – השתייה והשכרות הנוהגות ביום זה.

משמעות הביטוי "ונהפוך הוא" – קרה ההפך, ומקורו במגילת אסתר. ביום שבו אויבי היהודים חשבו שהם השולטים, קרה ההפך, והיהודים הם שהצליחו לשלוט בשונאיהם.