חפש את המלאך

פעם אחת הגיעו כמה בני אדם לפני רבי מנחם מנדל מקוֹסוֹב ובפיהם תלונות על שוחט אחד, שהם מבקשים כי הרבי יעביר אותו מתפקידו.
והנה בא אדם אחד ודיבר טובות על השוחט, וביקש שלא יסלקו אותו מתפקידו. אדם זה הסביר כי כל התלונות אינן אלא בשל אויביו של השוחט, שרוצים לקפח את פרנסתו. הבטיח לו ר' מנחם מנדל שלא יפטר את השוחט.
כששמעו על כך המתלוננים אמרו: "כיצד יכול אתה להטות את הדין אל דעת היחיד, ולא לדעתנו, שאנחנו הרבים?"
ענה להם ר' מנחם מנדל: "אספר לכם מהיכן למדתי דבר זה. ודאי יודעים אתם כי הקדוש ברוך הוא ציווה את אברהם אבינו לשחוט את בנו, ואברהם אכן הכין את עצמו לקיים את הציווי. אחר כך בא אל אברהם מלאך ואמר 'אַל־תִּשְׁלַח יָֽדְךָ אֶל־הַנַּעַר' (בראשית כב, יב). מיד שמע אברהם בקול המלאך ולא בקולו של אלוהים בכבודו ובעצמו."
"וזו משמעות הדבר," המשיך הרבי, "כדי לשחוט בן אדם צריך לשמוע רק אם הקדוש ברוך הוא בעצמו ציווה עליך זאת. אבל, אם יבוא לפתע מלאכון קטן, ויאמר שלא לשחוט – שמע לו ואל תשחט את חברך."