חוזה עם יצר הרע

נושאים:

צדיק אחד שביקש לעלות לארץ ישראל סיפר:
"בשעה שחשבתי לעלות לארץ ישראל, אמרתי ליצר הרע: 'הבה ונסכים שרק אחד מאִתנו יעלה לארץ ישראל. אם תרצה אתה לעלות, מוכן אני להישאר פה ואתה תיסע לבדך. ואולם אם אעלה אני, עליך להישאר כאן, ואני אעלה לבדי.'
הסכים יצר הרע להישאר בחוץ לארץ ואני נסעתי לארץ ישראל.
אולם רק ירדתי מן הספינה ובאתי אל ארץ ישראל, והנה הוא לפניי!
– 'הלוא הסכמת להישאר שם!' תמהתי בפניו.
ענה לי יצר הרע: 'איני יודע על מה תדבר. לא אתי סיכמת דבר, אלא עם יצר הרע של חוץ לארץ. הוא אכן נשאר שם, ואני הריני יצר הרע של ארץ ישראל.'"

שני יצרים רעים לאדם? מדוע המתין יצר הרע לרבי שזה עתה הגיע לארץ ישראל, אף על פי שהבטיח לו שיישאר בחו"ל?

הרבי שבסיפור האמין שהשאיר את יצר הרע של חוץ לארץ מאחוריו, אולם גילה להפתעתו שיצר הרע הגיע עמו לארץ ישראל.
פעמים רבות אנחנו מבקשים לעשות שינוי חיצוני מתוך אמונה שיגרום גם לשינוי פנימי. אולם אז אנו מגלים כי ללא טיפול שורש בבעיה היא לא תיעלם מעצמה, אלא ההתמודדות תמשיך ותלווה אותנו.
במובן נוסף הסיפור עוסק בכך כי גם "בארץ ישראל" – שבה אתה מצפה לחוש תחושות טהורות ונשגבות – קיים יצר הרע. ההתמודדות עם יצר הרע היא נצחית, וכך אולי גם ראוי שיהיה.

בנובלה הידועה "המקרה המוזר של ד"ר ג'קיל ומר הייד", מפגיש הסופר רוברט לואיס סטיבנסון את הקורא עם אדם שיצריו פיצלו אותו לגמרי לשניים – לאדם טוב ולאדם רע.
כך למשל, מתארת הבלוגרית חני בורנשטיין את מסעה להודו: "בסופו של דבר אנחנו סוחבים את עצמנו לכל מקום. אני מטיילת בהודו אבל לא את הודו אני פוגשת. אני פוגשת את מה שהודו משקפת לי בתוכי…אז כן. אני בהודו. אבל הבאתי את עצמי לכאן. והעבודה האמתית היא בתוכי. אני לא יכולה לברוח מעצמי. (חני בורנשטיין, "להגשים,לאהוב, לשמוח!").