השתיין מקרקוב

שתיין אחד בקְרַקוֹב התחיל לשתות שבועיים לפני פורים והמשיך לשתות שבועיים אחריו. אותו שתיין שאל על המן: אם המן רצה להרוג ולהשמיד את כל היהודים למה קבע לעצמו רק יום אחד, הרי הפור נפל על חודש אדר ולא על יום מסוים בו (אסתר ג, ז), ואיך אפשר להרוג את כולם ביום אחד? הרי היהודים עלולים להתחבא."
על זה ענה השתיין: "המן ידע שאולי לא יצליח להרוג את היהודים והם יהפכו את זמן ההרג לזמן של שמחה ומשתה, והוא ברשעותו רצה שיהיה לנו רק יום אחד של שמחה ומשתה. ואני לא מוכן לתת לו לנצח, לכן אני שותה מתחילת חודש אדר ועד סופו, כמו שצריך להיות לפי הפּוּר."
רבי אברהם מסוֹכָטשוֹב נהג לספר בכל שנה, בפורים, את הקושיה והתירוץ של השתיין מקרקוב.