כשהיה רבי קלונימוס קלמן, מי שחיבר לימים את הספר "מאור ושמש", נער רך בשנים, כבר נודע שמו כחריף גדול וכצדיק. אפילו זקנים ותלמידי חכמים ישבו ולמדו תורה מפיו.
פעם אחת לאחר שסיים את שיעורו יצא אל הרחוב וראה גדי עומד. קפץ ר' קלונימוס על הגדי ורכב עליו.
אמרו לו תלמידיו: "רבי, מבייש אתה אותנו. הלא אנחנו תלמידיך!"
ענה להם ר' קלונימוס: "כל אדם צריך שתהיה לו וִוילְדיגקַייט – ילדות ומשובת נעורים. ואני אף חשבתי לעצמי, מוטב שאעשה עכשיו מעשי משובה ולא אמתין לעשותם כאשר אהיה בגיל עשרים".
הרב השובב
נושאים: