גאווה מדומה

פעם אחת בחצות הלילה אמר רבי נפתלי מרוּפּשִיץ את תפילת "תיקון חצות" כמנהג המקובלים, כשהוא שרוע על הקרקע וידיו ורגליו פשוטות לצדדים מרוב דבקות.
שכח ר' נפתלי לסגור את דלת חדרו, והנה נכנס אחד מבני העיר אל הבית, וראה את הרבי בתפילתו. מיד קם הרבי על רגליו, וכדי להסתיר את מעשיו אמר: "האם ראית כמה יפה התפילה שעשיתי? חבל שאין אנשי הקהילה יודעים מה גדול רבם. אם היו יודעים את גדולתי, ודאי היו נוהגים בי כבוד ולא היו חולקים עליי."
חשב האיש כי הרבי גאוותן הוא וכוונתו להתפאר במעשיו, והלך וסיפר בגנותו.