ברכתו של חסיד

סיפר רבי פסח קוּפּר, חסיד חב"ד קשיש:
בהיותי ילד צעיר, לקח אותי אבי אל האדמו"ר ה"צמח צדק" מלובביץ', כדי שיברכני. כשהסכים האדמו"ר לכך, הוסיף אבי וביקש, כי יישא האדמו"ר את ידיו על ראשי, וכך יברכני. הסכים הרבי גם לכך, ונתן את ידיו הקדושות על ראשי.
לאחר שנפטר ה"צמח-צדק" באתי עם אבי אל רבי שמואל, בנו. שוב ביקש אבי כי יברך אותי גם ר' שמואל בהרמת ידיו הקדושות על ראשי, וכך עשה.
לאחר שנפטר ר' שמואל באתי אני אל בנו, רבי שלום דוב-בֶּער. סיפרתי לרבי הצעיר כי אביו וסבו בירכו אותי כך, וביקשתי שגם הוא יברכני ויישא את ידיו על ראשי. הסכים גם ר' שלום דוב-בער, ובירך אותי כפי שביקשתי. לאחר שסיים פנה אליי ואמר: "עכשיו יש גם לי בקשה ממך, ואל תשיב את פניי ריקם. כיוון שגם אבי וגם סבי בירכו אותך בדרך זו, רוצה כעת אני להתברך ממך." מיד עמד ממקומו וביקש ממני שאשב על כיסאו ואתן את ידיי על ראשו, ולא הרפה ממני עד שעשיתי כפי שביקש ממני. נתתי אף אני את ידיי על ראש הרבי, ובירכתי אותו.