ביום מותו של הבעש"ט

ביום שבו נפטר, ציווה הבעש"ט להכניס אל חדרו עשרה אנשים כדי שיתפלל עמם במניין. וציווה שייתנו לו את הסידור ואמר: "עוד מעט אפגש ואדבר עם השם יתברך".
אחד מבני חבורתו, ר' נחמן מהורדונקה, הלך אל בית המדרש כדי להתפלל על רבו.
אמר הבעש"ט: "לחינם הוא מרעיש עולמות. אילו היה יודע להיכנס בפתח שאני הייתי רגיל להיכנס בו, היה מצליח בתפילתו".
באותו היום הגיעה אל הבעש"ט נשמתו של אדם שנפטר, כדי שיתקן אותה.
גער הבעש"ט באיש המת ואמר: "שמונים שנה שאתה נע ונד, ולא שמעת עד היום שאני נמצא בעולם? צא רשע!"
מיד אמר אל המשרת שלו: "רוץ מהר וצעק שיפנו את הדרך, כי הרגזתי אותו, ואיני רוצה שיזיק לאיזה אדם".
וכך אמנם קרה, שאותו המת הזיק לנערה אחת, בתו של השמש.