פעם אחת כשנפרד רבי ישראל מרוז'ין מאחד מחבריו הקרובים, הניח ידו על המזוזה ואמר: "ידידי, איני חושש להתבייש בתורתי מפני מלך המשיח. הרי ידוע שהמשיח אומר: 'כִּי תוֹרָה מֵאִתִּי תֵצֵא' (ישעיהו נא, ד). היית חושב שממש תורה חדשה!? הרי אחד מעיקרי האמונה הוא שהתורה לא תוחלף. אלא זה מה שיהיה: המשיח יגלה בתורה חידושים כאלה שיביישו את כל לומדי התורה שלא ראו את כל זה, והתורה תיראה להם כחדשה. ואני לא אתבייש בתורתי בזמן ההוא. אתה יודע למה? כשאבי נפטר הייתי תינוק ולא הספקתי ללמוד ממנו, וגם רב אחר לא היה לי. אני לא למדתי כלום אלא ממה שלימד הקדוש ברוך הוא בתורה עצמה, אני למדתי ישר ממנו, ואת זה אפילו המשיח לא יכול לשנות."