איך הופכים לרבי

בצעירותו היה רבי אורי מסַמבוֹר דר בעיר קוֹמַרנה, והיה מחסידיו של רבי שלום מבֶּעלז.
עני מאוד היה ר' אורי. יושב היה תמיד בבית המדרש שבעירו ועוסק בתורה ובעבודת השם, ואשתו פרנסה אותם ביגיע כפיה, שהייתה תופרת שקים בעבור סוחר אחד. פעם אחת הייתה אשתו של ר' אורי מעוברת. באחד הימים כשסיימה את מלאכתה, לקחה את השקים שתפרה על כתפה ונשאה אותם אל ביתו של הסוחר. בדרך נתקלה ברגלה ונפלה, והפילה את העובר שבבטנה.
הודיעו את הדבר לבעלה, ובא לביתו ומצא שם נשים הרבה. אחת צעקה שצריך ליתן לה מעט יין והשנייה אמרה שצריך ליתן לפיה מעט מרקחת, כדי להשיב את נפשה. אבל הבית היה ריק, ולא מצאו דבר לתת לאישה להשיב את נפשה.
אז שפכו הנשים את כל חמתם על ר' אורי, שמשליך את עול הפרנסה על אשתו האומללה ומבלה כל ימיו בבית המדרש כבטלן. וכאשר הציקו לו בדבריהם, עזב את הבית והלך אל רבו לשפוך לפניו את כל לבו.
בחצי הלילה בא לעיר לֶמבֶּרג, והיה רעב מאוד ועייף מן הדרך. לא ידע ר' אורי מה לעשות, כי כל אנשי העיר היו ישנים כבר וכל הבתים היו סגורים.
פתאום נשא את עיניו וראה איש אחד עומד מולו. שאל אותו האיש: "את מי תבקש?"
סיפר לו ר' אורי כי הוא עובר אורח, ורוצה הוא להיכנס לאיזה בית לנוח מדרכו, כי עייף הוא מאוד וגם רעב.
לקח האיש את ר' אורי בידו, והביאו אל בית הכנסת. בפינה עמד ארון אחד, ויפתח את דלת הארון וייקח משם כיכר לחם ובקבוק יין-שרף, ומיד נעלם מעיניו של ר' אורי.
רחץ ר' אורי את ידיו, ואכל ושתה כל צורכו ובירך ברכת המזון. אז שכב על אחד הספסלים ויישן ויירדם.
בבוקר בא שמָּש בית הכנסת, וירא כי אין לחם ויין-שרף בארון. הבין השמש כי האורח השוכב פה על הספסל – הוא שלקח מן הארון. מיד ניגש אליו, הקיצו משנתו, ושאל: "מי אכל את הלחם שבארון?"
– "איש אחד נתן לי הלחם לאכול," השיב ר' אורי.
כעס השמש מאוד, וסטר על לחיו של ר' אורי פעמיים ושלוש.
פתאום נפתחה הדלת, והאיש שפגש בלילה נכנס אל בית הכנסת ואמר לשמש: "הנח לו! אל תכה אותו. ר' אורי מקוֹמרנה אינו גנב, חס ושלום. אני בעצמי נתתי לו את הלחם לאכול, כי היה רעב מאוד עד לסכנת נפשות."
כששמע זאת השמש נרגע והניח לר' אורי.
משם הלך ר' אורי אל רבו שבבֶּעלז, וסיפר לו את כל מצוקתו ואת מצבו הרע. אמר לו הרבי: "אתה דואג על הפרנסה? הלוא מסורת בידנו כי אדם שאליהו הנביא נגלה לפניו אין לו דאגות פרנסה. ואתה הלוא ראית את אליהו פעמיים!"
שמעו החסידים את דברי רבם, ומיד מיהרו וייקחו את ר' אורי, והכריחו אותו לשבת על כיסא. אז קראו ואמרו: "מָלך אדוננו הרב רבי אורי!" וגם הרבי מבעלז סמך את ידיו עליו, ומינהו להיות רבן של ישראל.
אחר כך שלח אותו הרבי לביתו ואמר לו: "'לֵךְ בְּכֹחֲךָ זֶה וְהוֹשַׁעְתָּ אֶת יִשְׂרָאֵל' (שופטים ו יד), וכל היוצא מפיך – יתקיים."
אז נתקבצו ובאו אליו אנשים רבים מן הסביבה בבקשות שונות, וגם העניקו לו כסף וזהב. ויהי ר' אורי מברך ומצליח, ופעל ישועות לאנשים רבים. ואת כל הכסף שהביאו לו חילק לעניים ולתלמידי חכמים ולכל איש סובל ומסכן.
קינאו בו חסידיו של רבי אַייזיק מקומַרנה והציקו לו מאוד. אז יצא מעיר זו והתיישב בעיר סַמבוֹר, ומשם התפרסם שמו בכל הסביבה.