מתוודה על הגב

בצעירותו, היה רבי נפתלי מרוּפּשיץ מסתופף בצל רבו, החוזה מלובלין. פעם אחת, כשהיה בבית המדרש של רבו ביום הכיפורים, עמד שחוח וכפוף והתפלל תפילת עמידה.
בא אדם אחד ועמד מאחוריו, הניח את הסידור שלו על גבו של ר' נפתלי, וכך אמר את תפילת הווידוי המתחילה במילים "על חטא שחטאנו לפניך".
כשסיים את תפילתו, אמר לו ר' נפתלי: "הלא אתה הוא שחטאת, ומדוע עליי אתה אומר את הווידוי?"