פעם אחת נסע רבי שמחה בוֹנים בעגלה עם רבו היהודי הקדוש מפְּשִׁיסְחַה. באמצע הדרך ראו דמות אדם מרחוק. קפץ היהודי הקדוש מן העגלה, הלך אל האיש וחזר לעגלה.
שאל אותו ר' בונים: "מי האיש הזה?" ענה לו היהודי הקדוש: "זה אדם שנפטר ורצה שאעשה לו טובה."
שאל ר' בונים: "ועזרת לו?" השיב היהודי הקדוש בשלילה. אמר ר' בונים: "אם כך, אין אתה רב שלי ואני איני תלמידך, שהנחת את האדם הזה בלא עזרה."
מיד קפץ היהודי הקדוש מן העגלה, הלך אל האדם שחיכה לו, נתן את התיקון המתאים לעילוי נשמתו, וחזר לעגלה