שר התורה

פעם אחת כתב רבי שְׁנֵיאוֹר זַלְמַן מלָאדִי מכתב אל ידידו, רבי זוּשָׁא מאַנִיפּוֹלִי, ובתוך תוארי הכבוד שכתב עליו כתב גם "שר התורה". העומדים במחיצתו תמהו על כך וטענו ש"שר התורה" הוא תואר הראוי לגאון מפורסם בתורה, ואילו ר' זושא – אף שהוא מפורסם כגדול בחסידות – אינו מפורסם כגדול בתורה. השיב להם ר' שניאור זלמן: "דעו שבאמת הוא 'שר התורה', ואספר לכם מנין אני יודע זאת."
"בעבר למדתי עם ר' זושא אצל רבנו, המגיד ממזריטש. באחד הימים סיימנו להתפלל תפילת שחרית, ואחד החברים הראה לנו קטע מתוך ספר הזוהר הקדוש שלא הצליח להבינו. עיינו בקטע ואכן, זה היה קטע קשה מאוד, ואיש מאתנו לא הצליח להסבירו. התחלנו להתדיין בינינו, זה אומר כך וזה אומר כך, עד שנעשה רעש גדול בבית.
באותה שעה התכונן ר' זושא לתפילה שלו, והתהלך אנה ואנה בבית כשהוא מתעמק במחשבותיו ונתון בדבקות נפלאה. הרעש הגדול שהקמנו הפריע לדבקותו, והוא פנה אלינו ושאל לפשר העניין. השבנו: 'יש כאן קטע מוקשה בספר הזוהר הקדוש, ואנו מנסים להבינו.' אמר לנו ר' זושא: 'הראו גם לי את הדברים,' והראינו לו. לאחר שעיין בספר, אמר: 'בבקשה מכם שִתקו מעט, כדי שלא תבלבלו אותי, ואז התיישב, השעין את ראשו על ידו למשך זמן קצר, וכשניעור ממחשבותיו, ביאר לנו את כוונת הדברים בדרך מתוקה מדבש, עד שהבינו כל החברים שהפירוש שהציע הוא הפירוש האמיתי.
שאלנו אותו: 'מהיכן לקחת את הפירוש הזה?' והוא השיב: 'מכיוון שבלבלתם אותי ולא יכולתי להתפלל, עשיתי עליית נשמה ושאלתי את פיו של רבי שמעון בר יוחאי (רשב"י), מחבר ספר הזוהר, ופירש לי את דבריו כדי שתפסיקו להרעיש ואוכל להתפלל…'
ועתה, רְאו שהוא באמת 'שר התורה'!"