איש צדיק אחד היה חולה במשך זמן רב. כשהגיע הבעש"ט לעירו של האיש, נתן לו האיש כסף לפדיון נפשו, כדי שיתפלל עליו.
אחד התלמידים פנה אל הבעש"ט ואמר: "מדוע לא תבקש רחמים עבור אדם זה? הלוא צדיק הוא. גם מתפלאים האנשים לראות כי אף על פי שנתן האיש כסף לפדיון נפשו לא הועיל לו הדבר."
אמר הבעש"ט: "ראוי שאדם זה יישאר חולה על מיטתו."
התפלא החסיד והמשיך להפציר ברבו. אז אמר הבעש"ט: "אגלה לך כי ביער יש בני אדם ריקים ופוחזים, והם רוצים להרוג יהודים. זה האיש צדיק הוא. על ידי ייסוריו הוא מגן על ישראל. וכבר נשלחו חיילים לתפוס את הרוצחים הללו. בעוד שלושה ימים יביאו אותם אל העיר כשהם קשורים בשלשלאות. אז יעמוד האיש ממיטתו כשהוא בריא וחזק."
וכך היה. כשהלכו אנשי העיר לראות את השבויים שהובאו לעיר, הבריא האיש וקם ממיטתו.
המחלה הטובה
נושאים: