אל תאמין בעצמך

נושאים:

פעם אחת עמד רבי אברהם יהושע השל מאפטא בין קהל חסידיו ואמר: "אני איני מאמין בעצמי אפילו לרגע אחד. אין צריך לומר שהצעירים שבדור צריכים לחשוב כך, אלא אפילו הזקנים שבדור."
בתוך הקהל עמד גם זקן אחד בן תשעים שנה. הזקן היה "מגיד" מן העיר בּרַאנוֹב, ששירת את המגיד ממֶזריטש, ואף זכה לראות קשת של אש על דמותו של רבו בעת התפילה.
הביט בו הרבי מאפטא ואמר לו: "אף אתה – היזהר שלא ליסוג לאחור!"

אין ביטוח נגד נפילות. ר' אברהם יהושע השל מורה לחסידיו כי איש אינו חף מן הסיכון לאבד את עולמו הרוחני, גם אם זכה להישגים ואפילו הוא קשיש הנמצא בערוב ימיו

על פי דבריו של ר' אברהם יהושע השל מאפטא, כל אדם צריך לחשוש תמיד מנפילה אפשרית. הוא אינו דורש זאת רק מאחרים אלא מעיד כך גם על עצמו.
הוא מפנה את דבריו גם לאדם קשיש ומכובד, דרשן ("מגיד") הנמצא בערוב ימיו וזכה להישג רוחני מיוחד במינו: התגלות מיוחדת במינה של רבו.
אבל לפי ר' אברהם יהושע, גם אדם כזה צריך לעמוד על המשמר.
דבריו של הרבי עלולים להיתפס כזלזול בקשיש הנכבד, אך בו בזמן אמירה זו מעודדת את הזקן לראות את עצמו עדיין כאדם שצריך לשמור על עצמו, כלומר לעבוד, להתאמץ ולהתקדם, ולא להישאר עם זיכרונות העבר בלבד.
דבריו של הרבי מעידים על קִרבה עמוקה בין רבי ואדם פשוט ובין צעירים וזקנים – לכולם יש התמודדויות, ואין אדם שכבר פטור מן המאבק והצורך להתקדם ולשמור על עצמו.

סיפור זה משקף למעשה את דבריו של הלל הזקן המופיעים במשנה: "וְאַל תַּאֲמִין בְּעַצְמְךָ עַד יוֹם מוֹתְךָ" (משנה, אבות, פרק ב משנה ד).

הִלֵּל אוֹמֵר, אַל תִּפְרֹשׁ מִן הַצִּבּוּר, וְאַל תַּאֲמִין בְּעַצְמְךָ עַד יוֹם מוֹתְךָ, וְאַל תָּדִין אֶת חֲבֵרְךָ עַד שֶׁתַּגִּיעַ לִמְקוֹמוֹ,

משנה, אבות, פרק ב משנה ד