תשובה לקושיה

"הַדְרִיכֵנִי בִּנְתִיב מִצְו‍ֹתֶיךָ כִּי בוֹ חָפָצְתִּי" (תהלים קיט, לה).
רבי צבי הירש, המגיד מוואדיסלאב, אביו של רבי שמחה בונים מפשיסחה, סיפר משל על הפסוק הזה:
גביר אחד שהיה עשיר גדול ולמדן מופלג בתורה, רצה לשדך את בתו עם צעיר שהוא למדן בעצמו. נסע לראש הישיבה וביקש ממנו שיבחר לו חתן המצליח בלימודו.
בחר לו ראש הישיבה ארבעה מן הטובים שבתלמידיו. הראה להם העשיר סוגיה בתלמוד ושאל אותם שאלה, שמי שיפתור אותה יזכה להצטרף למשפחתו ולהתחתן עם בתו. ניסו הנערים לפתור את חידתו של הגביר ולא הצליחו, התייגעו מאוד אך כשלו שוב ושוב.
פנה אחד מן הנערים לגביר וביקש ממנו שיציג פתרון לחידה. ענה לו הגביר: "ומה העניין בכך? איך אתן לך את בתי לאשה אם לא פתרת את השאלה בעצמך?"
"אני מוותר על הפרס, כל רצוני הוא לדעת מה ההסבר הנכון לסוגיה," ענה הנער והפציר בגביר שיגלה לו את התשובה.
ראה הגביר את גודל תשוקתו של הנער לתורה והבין שתוך זמן מה יצליח הנער הזה ללמוד לבד וידע איך לפתור בעצמו שאלה כזאת.
בדומה לסיפור הזה, אומר ר' צבי הירש, אומר אלוהים לדוד המלך, מחבר תהלים: "אם אגלה לך את תורתי, איך אתן לך את חיי העולם הבא כשכר על לימודך?" עונה לו דוד: "אני מוותר על העולם הבא, 'הַדְרִיכֵנִי בִּנְתִיב מִצְו‍ֹתֶיךָ כִּי בוֹ חָפָצְתִּי'" (תהלים קיט, לה). אני רוצה את דרך המצוות ולא את השכר בעולם הבא. וכשראה השם את גודל רצונו, הדריך אותו בדרך המצוות וגם נתן לו שכר בעולם הבא.