חסיד אחד היה נוהג לשהות במחיצת רבי צבי אלימלך מדינוֹב בכל שנה בימים הנוראים. מראש השנה ועד לאחר חג הסוכות שהה עמו בדינוב, ואחר כך היה שב לביתו. בשנה הראשונה שעשה כך וקרב הזמן לשוב לביתו, ישב החסיד מאחורי כיסאו של רבי צבי אלימלך בסעודת השבת והרהר בלבו: "הנה אנוכי נוסע לביתי – ואולם מה הדבר שקיבלתי כאן, ועם מה אני שב לביתי?"
מיד הפך הרבי את פניו אל החסיד, טפח על כתפו ואמר: "'יוּנגֶער-מַאן', בחור צעיר – בבית תרגיש ותדע."
תרגיש בבית
נושאים:
