התעוררות

סיפר אחד מרבני הונגריה, שנודע כצדיק וכאיש המעלה:
בנעוריי הייתי קל דעת וחוטא, ורחוק הייתי מן החסידים. רגיל הייתי לרקוד בחתונות ריקודים פרועים עם רעיי, כאחד השחצנים. פעם אחת הגיע רבי יצחק אייזיק מקַאליב אל העיר הסמוכה טוֹקַאי, ונסענו אני וחברִי כדי ללעוג לו, כפי שנהגו לעשות ליצני הדור.
ביום שישי באנו אל חדרו של הרב, ומצאנו אותו ישן ופניו אל הכותל. והנה, רק ראינו את שערות ראשו מאחוריו, התהפך לבבנו לשוב בתשובה, והתעורר לבבנו כמו שלא קרה לנו שנים רבות.
בינתיים התעורר הרבי משנתו. והנה, לפני שאמר לנו שלום, פנה אל המטבח ואמר לאשתו: "הכיני אוכל גם לשני אורחים נוספים. הלוא שני צעירים אלו עוד יהיו פעם יהודים טובים וישרים." רק אז פנה הרבי אלינו ובירך אותנו לשלום.
במוצאי השבת לא שבנו אל ביתנו. נשארנו עמו ונעשינו בעלי תשובה.