רשימה של ניאוף

פעם ראה הבעל שם טוב בראייתו הרוחנית סימן של ניאוף על גיסו, רבי גרשון מקִיטוֹב. הצטער הבעש"ט מאוד ותמה לפשר הדבר, אך התבייש לדבר על כך עמו. בסופו של דבר התגבר על הבושה ואמר לגיסו: "דע שראיתי עליך סימן של ניאוף."
"שקרן אתה!" הגיב ר' גרשון בכעס, ואף הכה את הבעש"ט.
"בבקשה ממך, המתן לי עד מחר," אמר לו הבעש"ט. "אמנם דבריך נאמנים עליי, אך מה אעשה ועיניי רואות עליך סימן של ניאוף."
בלילה ייחד הבעש"ט ייחודים, עסק בתפילה ובהתבוננות שהעלו את נשמתו לעולמות עליונים, ובעקבות זאת נודע לו פשר הסימן שראה. למחרת אמר לר' גרשון:
"נודע לי שקיבלת עליך לפרוש מאשתך, אך לא קיימת זאת. יודע אני גם, כי הרמב"ם אמר שדבר זה נחשב כמין נדר, ואדם שעשה כך, אשתו אסורה לו כשם שאמו אסורה לו. דבר זה אינו מופיע בספרו של הרמב"ם, כיוון שהוא אמר אותו בשמים, לאחר מותו, ואני שמעתי את הדבר.
אמנם הדבר שעשית אינו חטא גמור, אך די היה בו כדי לעורר עליך את רישומו של קרי לילה שאירע לך בעבר, וזה פשר הסימן שאני רואה עליך."
ר' גרשון הודה בצדקתו של הבעש"ט והסביר לו שלא קיים את דבריו, משום שרצה לקבל את הסכמתה של אשתו לנסיעתו לארץ ישראל, ולא היה יכול לפייסה בהיותו פרוש ממנה. לאחר מכן עסקו שניהם, הבעש"ט ור' גרשון, בתיקון הפגם הרוחני עד שסר סימן הניאוף מעליו. מספרים כי מאותה התחברות של ר' גרשון ואשתו נולד תלמיד חכם חשוב, שנודע כמי שלא ראה קרי לילה מימיו.