סיפר החסיד הרב יוסף לווינשטיין:
בשנת תרל"ב זכיתי להיות בשבת במחיצתו של רבי ראובן הורוביץ, רבה של העיר דמביצה שבפולין.
מאז היותו בן שתים-עשרה לא היה ר' ראובן ישן בשבת, אלא היה רוקד לכבודה של שבת המלכה כל היום והלילה.
ואנשי העיר היו נחלקים לארבע משמרות, כדי לרקד ולזמר עמו כל השבת.
אותה השבת שבה שהיתי במחיצתו הייתה במהלך שבעת ימי אבלו על אמו.
אף על פי כן גם באותה השבת רקד כדרכו, ואמר לי: "הלוא אסור לנהוג אבלות בפרהסיה ביום השבת. ואני, אם לא ארקוד יש בכך אבלות בפרהסיה."
רוקד לכבוד שבת
