סיפור או תפילה

פעם אחת ישב רבי ישראל מרוּזִ'ין וסיפר סיפורי צדיקים לפני התפילה, והאריך לספר. לבסוף הביט בשעון וראה כי עוד מעט עובר זמן תפילה.
אמר הרבי: "הו, כבר מאוחר! אבל מאידך, מה ההבדל בין הסיפור שסיפרתי כעת לבין תפילה? הנה התפילה נקראת 'הַלְלוּ אֶת שֵׁם ה" (תהלים קיג, א), אולם כשסיפרתי את הסיפור ועסקתי בשבחי הצדיקים, עבדי השם, הרי שעסקתי בדבר המופיע בתחילת אותו הפסוק: 'הַלְלוּ עַבְדֵי ה".
והנה בפסוק זה שבתהלים כתוב קודם 'הַלְלוּ עַבְדֵי ה", ובפסוק אחר באותו הספר כתוב בסדר הפוך: 'הַלְלוּ אֶת שֵׁם ה' הַלְלוּ עַבְדֵי ה" (תהלים קלה, א). ואם כך, שני הילולים אלו שווים, ואין ביניהם הבדל".
אחר כך סיים ואמר בהלצה כי נאמר גם "מַקְבִּילֹת הַלֻּלָאֹת" (שמות לו, יב). "והנה המילה 'הלולאות' נשמעת כמו שני הילולים. ושניהם – כמאמר הפסוק – 'מקבילים'. ואם כך, כשאני מרבה לספר בשבחי צדיקים הרי זה כתפילה".