מתעקשים לחטוא

סיפר רבי שמחה בונים מפְּשיסחָה:
פעם אחת הייתי בעיר דַנְציג. בליל שבת אחד הייתי באחד מבתי היין שבעיר, ובא לשם יהודי אחד שביקש לשתות יין. שני משרתים היו במקום – אחד יהודי והאחר גוי. והנה ראיתי, כי כשהלכו המשרתים אל המרתף להביא את היין, החזיק היהודי את הנר והגוי הביא את היין.
בכך גם חילל המשרת היהודי את השבת, וגם נפסל היין והפך ליין-נסך. חשבתי – הלוא אם היו עושים להפך, שהיהודי היה מחזיק את היין והגוי את הנר – הכול היה כשורה.
אז הבנתי מדוע כינתה התורה את בני ישראל במילים "דּוֹר עִקֵּשׁ וּפְתַלְתֹּל" (דברים לב, ה). ראיתי עד כמה בקלות ניתן לעשות את הדברים כראוי, וכי לפעמים מתעקשים יהודים לחטוא.