לא הכול לטובה

רבי נחמן מהוֹרדוֹנקָה, תלמידו של הבעל שם טוב, היה נוהג לומר על כל דבר שאירע: "הכול לטובה – טוב ולטובה!" כך הייתה אמונתו בה' חזקה, כעמוד של ברזל.
פעם הוצבו חיילים בתוך תחום המגורים של היהודים במֶז'יבּוּז', עירו של הבעש"ט.
אמר הבעש"ט לרבי מהורדונקה: "התפלל שילכו מכאן החיילים."
ענה ר' נחמן: "גם זו לטובה!"
אמר לו הבעש"ט: "כמה טוב שלא נולדת בדורו של המן הרשע, שהרי היית אומר גם על הגזֵרה להשמיד את היהודים שהיא לטובה. מקווה אני כי בשעה שתלו את המן היית גם אז מודיע כי זה "טוב ולטובה". בזאת הייתי מסכים לדעתך."