הגיהינום הנפלא של יוסל

בחצרו של רבי ישראל מרוּז'ין היה חסיד אחד ושמו יוסְל דְזַ'אפ. מחסידיו של רבי אוּרי מסְטֵרליסְק היה, ולאחר פטירתו של ר' אורי בא יוסל עם עוד כמה חסידים אל העיר רוז'ין, והפך חסידו של הרבי מרוז'ין. בעל כישרון היה יוסל, ושימש "בדחן" האומר לפני הרבי אמירות שנונות שכוונתן עמוקה, וסודות מציצים מהן.
פעם אחת, בסעודת פורים, ביקש הרבי מרוז'ין מיוסל שידבר. נענה יוסל ואמר:
"אנו, חסידי רוז'ין, אין לנו לא עולם הזה ולא עולם הבא, ואילו חסידיהם של אדמו"רים אחרים זוכים לשני העולמות."
"ולמה?" שאל הרבי מרוז'ין.
השיב יוסל: "למשל אני – כבוד איני מקבל כאן. הרי סביב שולחנו של הרבי נמצאים תמיד רבנים ואדמו"רים שבאו להתארח, ואני מוזמן להיכנס אל מתחת לשולחן. ומי מדבר על 'שירַיים!' לקבל מעט שאריות מסעודתו של הצדיק – דבר כזה לא תמצא כאן אף פעם. ואם ארצה להיכנס ולדבר אתך, אני יכול להסתובב כאן ימים ושבועות עד שייתנו לי להיכנס. ולפיכך, עולם הזה – הפסדתי. אבל גם אחרי מותי, כשאגיע לעולם העליון, ישאלו שם: 'מה זה יוסל, למה אתה נראה כך?' ויחקרו אותי לאיזה רבי הייתי קשור. ואני אומר את האמת – 'לרוּז'ינֶר, לרבי מרוּז'ין.' מיד יישמע הקול: 'אם אליו נסעת היינו מצפים לראות משהו יותר טוב,' ויפסקו את דיני לגיהינום.
ואילו חסיד של אדמו"רים אחרים, כשהוא מגיע אל רבו, מיד הגבאי מקבל את פניו ומכניס אותו אל חדרו של הרבי. והרבי מקבלו בסבר פנים יפות, מושיבו על כיסא ושואל בשלומו, ומתעניין בכל הפרטים והעניינים. אחר כך, בשעה שעורך רבו את השולחן, מושיבים את החסיד על יד השולחן כראוי, ושם הוא מקבל 'שיריים' מכל האוכל המוגש על השולחן. וכשרוצה חסיד זה לחזור לביתו הוא נכנס אל רבו ונפרד ממנו, והרבי מאיר לו פנים ומברכו בכל טוב.
וגם כשיגיע אל העולם העליון ויעמוד לתת דין וחשבון לפני בית דין של מעלה, גם אותו ישאלו – 'לאיזה רבי היית קשור?' אך כשיגיד החסיד את שם רבו, יאירו לו פנים ויאמרו: 'אם לרבי זה היית נוסע – אתה נראה טוב מאוד,' וישלחו אותו ישר לגן עדן!"
שמע הרבי מרוז'ין את דברי יוסל ואמר רק: "נוּ," כמי שאומר – הבחירה בידך, יוסל.
אז אמר יוסל: "ובכל זאת, עבורי טוב יותר הגיהינום שלנו מן הגן עדן שלהם."