בצעירותו נסע רבי אוּרי מסְטְרֶלִיסְק מן העיר לבוֹב לרבו, רבי שלמה מקרלין, והותיר את אשתו לבדה בלבוֹב.
באותם הימים נאלצה אשתו לעבוד כמשרתת בבית הרב בלבוב. וגם כשחזר ר' אוּרי לביתו לחג הפסח נאלץ היה לעשות את החג בבית הרב שבו עבדה אשתו.
בשעה שערכו את הסדר, ראה הרב כי ר' אוּרי שרוי בהתלהבות גדולה. אמר לו: "אם אתה ירא שמים גדול כל כך, מדוע לא קיימת את מה שכתבת בעצמך בכתוּבּה של אשתך: 'אעבוד ואאכיל ואפרנס את אשתי?'"
ענה לו ר' אורי: "בהמשך אותה הכתובה גם כתבתי את המילים 'כדרכם של גברים יהודים המפרנסים את נשיהם באמת' ומכיוון שכתוב 'אמת', הייתי צריך לנסוע תחילה אל הרבי כדי לדעת מהי האמת."